<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ת"נ</h1>
<h2>דף נט.</h2>
נראה בעיני מדתנינן בפירקין (כו') אילו טריפות כל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבן נקלף טהור ואאינו דורס קאי. כדמוכח רשב"ג בגמר' דאמר [יש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף] בידו [שהוא] טהור וכל הדורס בידוע שהוא טמא. והא דמתני' [שמעינן] מינה דשמעת' דכל כ"א עופות אינן דורסין שאם אחד מהם דורס היכי קתני במתני' ובברייתא שהוא טהור בשיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף. והא בכ"א עופות [יש] שדורס ואם כן יש לו הנך ג' סימני' טהרה (וטומאה) [וטמאה]. וכ"ד עופות טמאין הויין. בנשר ד' [סימנין] טמאין. בפרס ועוזניה ג' [סימנין] טמאין. עורב ב' [סימנין] טמאין בכ"א עופות [סימן] אחד טמא. ותלתא סימני (טומאה) [טהרה] הדרי בכולהו. ועל כורחיך כל כ"א עופות אינן דורסין כדפרישי'. והכי פירושא דברייתא דהיא פיר' דמתני'. כל שיש בו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף בידוע שהוא טהור. דפשיטא לן שאינו דורס. ומין תורין ושאר עופות טהורין שיש להן ד' סימני' טהרה. ועוף הדורס בידוע שהוא טמא שודאי יש בו או ממין עורב ויש לו עוד סימן אחד של טומאה או ממין פרס או עוזניה ויש לו [עוד] שני (מיני) [סימני] טומאה או ממין נשר ויש לו עוד ג' סימ' טומאה. אבל בכ"א עופו' ליכא לספוקי דאין אחד מהם דורס כדפרישית. (והתני) [והא דתני] ר' חייא עוף הבא בסימן אחד טמא הכי קאמר עוף שאינו דורס טהור ובלבד שיהו לו ג' סימני טהרה. כדקאמר רב נחמן לקמן היה בקי בהן ובשמותיהן עוף הבא בסימן אחד טהור [לא היה בקי בהן ובשמותיהן עוף הבא בסימן אחד טמא בשני סימנין טהור] ובלבד שיכיר עורב ומינו. ובדין הוא דהוה ליה למימר ברישא ובלבד שיכיר פרס ועזניה. אבל לא חש לדקדק כולי האי כיון דלא שכיחי. ואמימר דפסק הלכתא בעוף הבא בסימן אחד דטהור לית ליה הא דרב נחמן לפי שהוא סיומא דשמעתא פי' התלמוד והני מילי דלא דריס. כלומר הבא בסימן אחד שאמרנו שהוא טהור אותו סימן הוא שאינו דורס. דליכא לספוקי אלא אי בפרס אי בעזניה ואינהו לא שכיחי ביישוב. ותרנגולא דאגמא דחזיוהא דדרסה ואכלה סימן אחד של טומאה היה לה שכיון שדורסת אי אפשר שיהו לה ג' סימני (טומאה) [טהרה] כדפרישית במילתיה דרשב"ג. ואלמלא דחזיוה דדרסה היתה נאכלת במסורת שהיינו נוהגין לומר אינה מכ"א טמאין שיש להן ג' סימני טהרה כמוה. והא דאמר רב יצחק עוף טהור נאכל במסורת היינו עוף שיש לו (סימני) [סימן א' של] טומאה ואינו דורס אבל אם יש לו ג' סימני טומאה ואינו דורס אין צריך מסורת. דהא ליכא לספוקי [אלא] אי בפרס אי בעזניה ולא שכיחי כדפסיק אמימר הלכתא. ושמנה ספיקות דאמרי' כל עופות טהורין קורקבנן נקלף והני מיקלפי קורקבנייהו בסכינא צריך לפרש שלא היו דורסין ואצבע יתירה היה להם וזפק. ואלו היה קורקבנן נקלף היו טהורין וממין תורין ושאר עופות שיש להן ד' סימני טהרה. וכיון (שאינו) שאין קורקבנן נקלף אלא בסכין יש לומר שהוא מכ"א עופות טמאין או ממינן שאין להן אלא סימן אחד של טומאה. ומסורת לא היה להם על ח' ספיקות אלא מטעם ד' סימני טהרה היו מותרין שאותן אין צריך מסורת. הילכך [שמעינן] מהני שמעתא דהיכא דאיכא ד' סימני טהרה לית דין ולית דיין דטהור ואין צריך מסורת. והיכא דאיכא נמי ג' סימני (טהרה) [טומאה] ואינו דורס טהור ואין צריך מסורת דפרס ועזניה לא שכיחי ביישוב. דאע"ג דבחד מינייהו איכא ספוקי לא חיישי' כיון דלא שכיחי ביישוב. והיכא דאיכא נמי אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף אין צריך מסורת דודאי אינו דורס כדפרישי'. והיכא דדורס לא מהני מסורת דאי אפשר בלא סימן אחד של טומאה או שנים או שלשה כדפרישי'. ודורס ואוכל דקתני היינו שדורס ואוכל עוף חי כיוצא בו או פחות ממנו או יותר ממנו כדאמרי' גבי ארי שדורס ואוכל ואינו טורף והורגו תחילה. וראיות הרבה דאורחיה דארי למידרס ולא אורחיה למיטרף כדאמרי' בסוף ד' אבות נזיקין הן ארי ברשות הרבים דורס ואוכל פטור טרף ואכל חייב. דרס ואכל פטור כיון דאורחיה למידרס. ובמסקנא פריך למימרי לטרוף לאו אורחיה הוא והכת' ארי טורף בדי גורותיו בשביל גורותיו ומחנק ללבואותיו בשביל לבואותיו וימלא טרף חורין בשביל חורין ומעונותיו טריפה בשביל מעונות הרי אנו רואי' דאורחיה למידרס כשהוא חי. אבל אכילת (זאיבים) [זבובים] שקצים ורמשים חיים לא חשבתן דורס ואוכל ולא מספקינן דילמא דריס. שאין נר' לי מה שפסק רבינו שלמה (לספוקי) בדריסה. וגם אין לשון דריסה כפירושו. ומנהג הדורסין יש לברר כמו שעושין האושְטְוֵיְיר והפַלְקון בלעז שדורסין ואוכלין חיין. לפי פתרונו [נץ] דקרא לאו היינו אושטוייר ופלקון שהרי הן מכ"א עופות המנויין (שכן) [שהן] אינן דורסין כדפרישי'. ואנו רואין שהן דורסין ואוכלין כדפרישית. וגם ממין נשר אינו שהרי יש לו אצבע יתירה. אבל יש לומר שהם האושטוייר ופלקון מין עורב כמו סנונית לבנה לר' אליעזר וזרזיר שהן ממין עורב. אבל נץ דקרא לא דריס. והא דאמרי' (בהשוחט) [בפירקין] דרוסת הנץ בעוף הדק ודרוסת הגס בעוף הגס אינה כדריסה דהכא. דריסה דהתם להטיל ארס. וכן כל עופות טמאין יש להן ארס וזיהרא. אבל דריסה דהכא דדורס ואוכל חי. תדע דזאב אמרי' לעיל דדריס להטיל ארס (ובבא) ובבבא קמא אמרי' פרק כיצד הרגל דלא דריס ואכיל אלא טורף ואוכל. ותו אמרי' בבבא מציעא רועה שהניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף וארי ודרס. כלומר טורף ואוכל. ואל תתמה (ו)אם [כן] על מה שהורגלו לקרות לנץ אושטוייר כי לפי טעותם הורגלו. כמו שהורגלו לנשר איגלא. ואינו דהא יש לו אצבע יתירה. ונשר אין לו. וכן קורין לקורא קוקו. ואינו דאם כן הוה ליה טהור. כדמוכח גבי שילוח הקן דאינו נוהג אלא בטהור. כנ"ל אלו השמועות. ולא כפר"ח ורבינו שלמה זצ"ל. זה הועתק מכתיבת יד רבינו תם.
